על סבתא רוזה ...

הרעיון להוציא פרסום עם המתכונים המיוחדים של סבתי היקרה, רוזה סוויד ז"ל, עלה לפני כשבע שנים, לפתע הבנתי שסבתי לא תישאר איתנו לנצח, ועל כן כדאי ורצוי לשמר את מתכוניה ממטבחה המיוחד. וכך העלתי את הרעיון באוזניה.
אין לי מילים לתאר את התרגשותה מהרעיון, היא הייתה מוקסמת ונרגשת גם יחד. חיכתה וציפתה למפגשים שלנו בקוצר רוח. הגעתי אליה לביתה לעתים תכופות, ישבנו וחשבנו על כל המתכונים האפשריים, רצינותה בעניין הייתה כל כך שובת לב. היא הייתה נוהגת להתקשר אליי בתכיפות ולספר לי מה הכינה, מהן הכמויות המדויקות לאופן ההכנה ומה היא מתכננת להכין, על-מנת שאגיע ואצפה בנעשה.

האוכל של הסבתות שלנו הוא תמיד האוכל הטעים ביותר, ואת הכמויות המדויקות הן אף פעם לא מסוגלות לשחזר לכן סיכמנו שבכל פעם, ביתר תשומת לב, תיקח את הכמויות המדויקות למתכון.

סבתא רוזה נולדה בשנת 1917 בבואנס איירס אשר בארגנטינה, להורים ממוצא סורי- דמשקי,
לאחר שנישאה התגוררה בשכנת איטלקים, לכן מטבחה כל-כך מיוחד, מגוון, מלא בצבע ובחן.
יתרה מזאת, כושר ההמצאה והאלתור שלה מדהים. אהבתה הגדולה למטבח הם תבליניה המיוחדים והטעימים.

סבתא היתה משתמשת בתבלינים בסיסיים, הרבה לימון, שום, מלח ומעט שמן, וכמובן, איך אפשר בלי ה"פלפל האנגלי". מטעמיה היו תמיד מתובלנים בטוב טעם.ואם אחד מאתנו היה אומר "סבתא, המלפפונים החמוצים חריפים מדי" או "שהסלט חמוץ מדי" סבתא תמיד הייתה עונה "אבל.. טעים..!!".

כל מי שנהג להגיע לבקרה בביתה, היה הולך שבי אחרי הריחות המהבילים, המתנשאים ממטבחה, פותח סירים, מגשש, בולש וטועם. אין ספק שכול המטעמים היו ערבים לחיך.
ותמיד היה מה לטעום ולאכול.הצדיקה הצילה המון "נפשות רעבות".

שבע שנים חיכיתי, ולא התפניתי לכתוב או להוציא אפילו עותק אחד של רעיון ספר הבישול,
סבתא נהגה להתעניין ולשאול אודות הספר, ואני תמיד טענתי שאין לי זמן.
צר לי שרק לאחר מותה, התפניתי לכתוב את הספר, ואף גיליתי לצערי, שחסרים לי מספר מתכונים.

החלל הריק שהותירה סבתי מאחוריה, קשה לתיאור. סבתא הייתה אישה צדיקה במידותיה המיוחדות. וכמו אברהם אבינו, ביתה תמיד היה פתוח לאורחים. הזוהר בפניה לקבלת האורחים, היה מרגש עד דמעות. תמיד דאגה להכין ולטרוח, ולא רק בערב שבת, אלא בכל ימות השבוע.

אמי מספרת שבילדותה בבאונוס איירס חיו בבית אחד גדול יחד 2 משפחות וסבתא רבה , סבתא רוזה הייתה טורחת מדי יום להכנת אוכל חם ומגוון למשפחה הגדולה.. כמובן שבשר בקר היה מאד נפוץ במטבחם.. סבתא הייתה מנפנפת בגריל, משבחת מרקים מהבילים, אופה בצקים מיוחדים וממתיקה בעוגיות נימוחות בפה.. המטבח המגוון כלל מיני ירקות, קטניות, בשר, מאפים ויצירתיות "סבתאית" שאין כמותה עוד בעולם.

אין יום שעובר, בלי געגועים לסבתי אהובתי, יהי זכרה ברוך.